| |
 מהי קרינה?
|
קרינה היא מעבר של אנרגיה בטווח. קיימים שני סוגים של קרינה: קרינה של גלים (קרינה אקוסטית של גלי קול או קרינה אלקטרומגנטית) וקרינה של חלקיקים (אלפא, אלקטרונים).
ההבדל בין סוגי הקרינה מאופיין ע"י רמת האנרגיה המועברת: קרינה מייננת אשר יש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה אטום (מן הסוג הנפלט מחומרים רדיואקטיביים), וקרינה בלתי מייננת שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום (מן הסוג של קרינת האור).
|
|
|
מהי קרינת רדיו?
|
קרינת רדיו היא קרינה אלקטרומגנטית של גלים, עם אורכי גל שבין 0.005 מטר ועד 30,000 מטר (10,000 עד 60,000,000,000 גלים בשניה או 10 קילוהרץ עד 60 ג'יגה-הרץ).
קרינת רדיו היא קרינה בלתי מייננת.
|
|
|
מהם המקורות לקרינה בלתי מייננת?
|
מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים נובעת ממקורות קרינה טבעיים: השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.
מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה -20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד. כגון: תחנות לשידורי טלוויזיה, תחנות לתקשורת לווינים, תחנות לרדיו חובבים, משדרי רדיו ( תחנות מקומיות וארציות), מוקדים לשידור סלולרי וכדומה.
מתקני חשמל: שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל, תחנות השנאה.
לייזרים: למטרות רפואיות, במופעי בידור, בציוד משרדי.
|
|
|
האם הציבור חשוף לקרינת רדיו ומאילו מקורות?
|
|
הציבור חשוף לקרינת רדיו בכל מקום, אם לקרינת הרדיו היה צבע כחול - הכל סביבנו היה בצבע כחול. קרינת רדיו מקורה במגוון גורמים גדול,חלקם מעשה יד אדם, כמו משדרי רדיו וטלוויזיה, מתקני בזק, מוקדי שידור סלולריים, תקשורת לוויינים וכו'. חלקם גורמים טבעיים כמו קרינת הרדיו המגיעה מן הכוכבים או הנפלטת מכל גוף חי. לא כל קרינת הרדיו המצויה
בחוץ נכנסת הביתה. ככל שתדר השידור נמוך יותר, יעילות החדירה פנימה גבוהה יותר. כך שבבית טיפוסי בישראל החשיפה העיקרית לקרינת רדיו המשדרים בתדרים שבין 0.5 ל 27.5- מגא הרץ AM מקורה במשדרי המשדרים FM ובהספק כולל של 2.6 מיליון ואט. מקורות נוספים הם משדרים בתדרים שסביב 100 מגה הרץ ובהספק כולל של 0.4 מיליון ואט, מוקדי שידור סלולריים המשדרים בתדרים שבין 800 ל 2500- מגא הרץ ובהספק כולל של כ0.3 מיליון ואט, אם כי ההספק הכולל המותקן הוא 0.8 מיליון ואט, טלפונים אלחוטיים, אוזניות אלחוטיות, מכשירי מיקרוגל ביתיים, מתקני מערכת הביטחון, משדרים המשרתים את שירותי הזימוניות, מערכות קשר, מוניות, עסקים, כוחות הצלה, משדרים של חובבי רדיו, משדרים של שירותי האינטרנט האלחוטי וכו'.
|
|
|
מה יכולות להיות ההשפעות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות?
|
מאז 1992 פועלת ועדה בין-לאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), שתפקידה לעקוב אחר כל המחקרים המתפרסמים בעולם בתחום, ולגבש את ההנחיות בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ההנחיות לוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות, וכן מקדמי בטחון נוספים כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות (בלבד) של הקרינה הבלתי מייננת. ההמלצות מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומים רבים כמו האפידמיולוגיים, רפואיים, ניסויים בבעלי חיים ומחקרים שנעשו ברמת תאי הגוף והרקמות. ההשפעות הבריאותיות משתנות לפי תחומים. מבתחום קרינת הרדיו (RF) שנחקרת מאז גילוי גלי הרדיו לפני כמאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום היא חימום האזור החשוף.
בתחום השפעות השדה המגנטי בתדרי רשת החשמל (ELF), מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על כמות גדולה של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הסמוכים לקווי מתח של רשת ההולכה הארצית לעומת מספר אזורים בהם רשת ההולכה אינה סמוכה. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי וסוגי סרטן אצל מבוגרים.
|
|
|
כיצד פועלת התקשורת הסלולרית?
|
תקשורת סלולרית מבוססת על עיקרון של חלוקת שטח גיאוגרפי לתאים ולכן נקראת גם תקשורת תאית. במרכז כל תא נמצא מוקד שידור המשדר אך גם קולט גלי רדיו, והמשרת את כל המכשירים הניידים שבתוך התא. בין מוקדי השידור מתבצעת תקשורת חוטית רגילה, או במקרים חריגים תקשורת אל-חוטית דרך אלומת מיקרוגל צרה.
|
|
|
מה ההבדל בקרינה בין מוקד שידור סלולרי למכשיר סלולרי?
|
גם המכשיר הסלולרי וגם מוקד השידור הסלולרי משדרים קרינת רדיו, (ושניהם משדרים בעוצמה המזערית המאפשרת תקשורת ביניהם (בקרת הספק - בדומה לשני אנשים שמכוונים את עוצמת הקול שלהם כדי לאפשר תקשורת ביניהם בעוצמת הקול המזערית האפשרית. (המכשיר הסלולרי מוצמד בדרך כלל לגוף או לראש (במרחק של 1-2 סנטימטר). המכשיר משדר וקולט קרינת רדיו כל עוד הוא במצב "פעולה" (המתנה לשיחה) ולא רק בזמן קיום שיחה. מוקד שידור סלולרי נמצא מטרים רבים מן הגוף. המכשיר הסלולרי משדר שיא של עד 2 וואט והקרינה מתפזרת לכל הכיוונים (כמו פיזור האור בנורת חשמל). מוקד שידור סלולרי משדר עד 40 ואט (כתלות בגודל התא הסלולרי,במספר המשתמשים בו-זמנית בשירות הסלולרי בתוך התא ובסוג המכשולים שבין מוקד שידור הסלולרי למכשיר הסלולרי) והקרינה מתפזרת בעיקר לכיוון מסוים (כמו פיזור האור מפנס או זרקור). במכשיר הסלולרי רואים את עוצמת השידור: 1-2 קווים – המכשיר משדר בהספק מלא, 3 קווים – 10% מהספק מלא, 4 קווים – 1% מהספק מלא ו- 5 קווים – 0.1% מהספק מלא. מוקד השידור הסלולרי יכול לשנות את הספק השידור שלו בין הספק מלא ועד להספק הנמוך ממנו פי 2000 , אך אנחנו לא רואים את עוצמת השידור בכל רגע.
השימוש במכשיר הסלולרי הינו שימוש וולונטרי ולזמן קצר יחסית. הקירבה למוקד שידור סלולרי מבנה הכולל משדרים עם תורן ואנטנות, הפועל כל הזמן, אינה וולונטרית. מבחינת החשיפה לקרינה רדיו, דקה אחת של שיחה במכשיר סלולרי רחוק ממוקד שידור סלולרי, שוות ערך לחשיפה של כשבוע במרחק 30 מטר ממוקד שידור סלולרי.
|
|
|
מהי השפעת המרחק ממקור השידור על עוצמת הקרינה?
|
עוצמת הקרינה תלויה בהספק מקור השידור ובפרמטרים נוספים .באופן כללי רמת הקרינה יורדת כתלות במרחק ממוקד השידור. בשטח פתוח עוצמת הקרינה יורדת ככל שמתרחקים ממוקד השידור - במכפלה ריבועית, כלומר: כשהמרחק גדל פי 2 - עוצמת הקרינה יורדת פי 4 בתוך העיר, בשל המכשולים הרבים בדרך, עוצמת הקרינה יורדת ביחס למרחק בחזקת 3.5-4 כשהמרחק גדל פי 2 - עוצמת הקרינה יורדת פי 11-16מד קליטה בנוסף, כל מקום שאינו בכיוון העיקרי של הקרן שיוצאת ממוקד שידור סלולרי, חשוף לעוצמות קרינה נמוכות באופן ניכר ביחס למקום הנמצא בכיוון העיקרי של הקרן.
|
|
|
מהי תחנת ממסר/שידור?
|
מתקן אלחוטי המיועד לקליטה ולשידור של אותות בתדר רדיו. כל תחנה מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון הספק וכד').
|
|
|
האם הקרבה לתחנת ממסר/שידור מסוכנת?
|
המלצות ICNIRP/IRPA קובעות רמות סף (מקסימליות) לקרינה אלקטרומגנטית. על פי מיטב הידע המקצועי העדכני כל עוד אין חריגה מההמלצות לא נשקפת סכנה לציבור. לכן חייבת כל תחנת שידור לעמוד ברמות הנדרשות ולקבל היתר הפעלה מאגף הקרינה במשרד לאיכות הסביבה.
|
|
|
מהו המרחק המינימלי הנדרש בין אנטנה למקום מגורים?
|
מרחק זה תלוי בגורמים שונים כמו, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים על פיהם מחושב המרחק המינימלי המותר (מרחק סף התקן). לכל אנטנה נקבע מרחק ביטחון. זהו המרחק המינימלי בין המשדר לבין המקום שממנו ואילך רמת הקרינה עומדת בדרישות והגישה אליו מותרת.
|
|
|
מי מורשה לבצע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית?
|
בודק מורשה מקבל היתר לביצוע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית מהמשרד לאיכות הסביבה. ההיתר הנו שמי-אישי לאדם אשר עבר הכשרה מקצועית מתאימה, יש בידיו ציוד המתאים לביצוע המדידות והוא שולח את הציוד לכיול מדי שנה במעבדה מורשית. ההיתר מתחדש מדי שנה עם כיול מכשיר המדידה.
|
|
|
כיצד נערכים המחקרים על השפעות הסלולר?
|
השימוש בטכנולוגיה הסלולרית חדש, יחסית. המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה האלקטרומגנטית דורשים טווחי זמן ארוכים. המחקרים נערכים עתה וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות.
המחקרים נערכים בשלושה מישורים:
- אפידמיולוגיים: מחקרים המשווים בין אוכלוסיות שונות הנחשפות לרמות של קרינה אלקטרומגנטית. במחקרים אלה נלקחים בחשבון היבטים רבים, בריאותיים, צורות חשיפה, גיל האוכלוסייה, משך החשיפה וגורמים נוספים, במטרה להגדיר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור.
-
מחקרים בחיות מעבדה: המחקרים מבוצעים על מנת לבחון אפקטים על אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים קצרה מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, במטרה לגלות, במידת האפשר ובזמן קצר יחסית, תופעות ארוכות טווח.
-
מחקרי מעבדה ברקמות/תאים: המחקרים מבוצעים על מנת לגלות את מנגנון הפעולה של הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים הרלוונטיים.
|
|
|
מהו תקן ולשם מה הוא נדרש?
|
תקן הוא מסמך רשמי מחייב שמאמץ גוף בעל מעמד משפטי שהוסמך לכך על ידי המדינה. המלצות התקן מבוססות במקרה זה על רמת חשיפה מותרת הנקבעת על ידי מומחים. בעת קביעת התקן נלקחים בחשבון גורמים רבים כמו רמת חשיפה מזיקה, מקדמי ביטחון ומחקרים בתחום. מקדמי הביטחון הגבוהים גורמים לכך שסף התקן רחוק מהרמה שהוכחה כמסוכנת, וזאת כדי להגן גם על אוכלוסייה רגישה (ילדים, קשישים, חולים וכדומה).
|
|
|
למי פונים כדי לקבל מידע על תחנת ממסר/שידור מסוימת?
|
לרשות המקומית - האחראית על מתן היתר הבנייה למתקן; לחברה הסלולרית המפעילה; למשרד לאיכות הסביבה, ליחידה לפניות הציבור או לאגף הקרינה במשרד. המשרד אחראי על בדיקת עמידת תחנות השידור בדרישות. בכל הקשור לרמות הקרינה באתר וכן על הסמכת בודקים מקצועיים למדידת קרינות הרדיו.
במפה האינטראקטיבית של אתר המשרד לאיכות הסביבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, הפעלה ובדיקה אחרונה של מוקדים לשידור סלולרי.
|
|
|
כמה חברות סלולריות פועלות בישראל?
|
כיום פועלות בישראל ארבע חברות סלולריות וחברה נוספת לקשר אלחוטי.
|
|
|
איזו פריסה של אנטנות עדיפה מתקני שידור גדולים מחוץ לעיר או מספר רב של אנטנות קטנות במרכז העיר?
|
ניתן לספק תקשורת סלולרית על ידי פריסת מתקני שידור מחוץ לעיר בתנאי שמוקדי השידור הנם בגובה רב, כך שיהיו כמה שפחות מכשולים בינם למכשירים הסלולריים שהם משרתים והספקי השידור הנם מספיק גבוהים כך השידורים יגיעו עד למרכז העיר וישרתו מספר רב של משתמשים בו זמנית.לכן, כל מי שנמצא בין מוקד השידור שמחוץ לעיר למשתמשים שבמרכז העיר חשופים ליותר קרינה מאשר בצמוד למוקד שידור סלולרי המשרת אזור קטן .בנוסף, באזורים הסמוכים למרכז העיר, המכשירים הסלולריים שבשימוש ישדרו הרבה קרינה בשל הצורך "לדבר" עם מוקד שידור סלולרי רחוק.
|
|
|
איך מקטינים את רמת החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מהמכשיר הסלולרי מעבר לדרישות הבטיחות?
|
כל אמצעי המרחיק את האנטנה של המכשיר מראשו של המשתמש, מקטין את רמת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית, לדוגמא: שימוש בדיבורית ברכב או דיבורית אישית ושליפת האנטנה (במידה וניתן) בזמן השיחה.
|
|
|
למה מי שאינו משתמש בטלפון סלולרי חייב גם הוא להיחשף לקרינת רדיו?
|
קרינת רדיו קיימת בכל מקום. מקורה של קרינת הרדיו הוא בכלל משדרי הרדיו והטלוויזיה, תחנות הלוויין וגורמי שמיים אחרים המשדרים בקביעות ולאורך שנים. מוקדי השידור הסלולריים מהווים תשתית וכפי שגם מי שאינו בעל רכב נחשף לרעש וזיהום אוויר מתנועת כלי הרכב בכבישים, כך גם מי שאינו משתמש בטלפון סלולרי נחשף לקרינה. כיום יש בישראל כ 7-מיליון מנויים לשירות הסלולרי כך שאין כמעט כאלה שנחשפים לקרינה שמקורה בתקשורת הסלולרית מבלי שיהיו בעצמם משתמשים של השירות הסלולרי. מאותה סיבה גם מי שלא מאזין לרדיו ולא צופה בטלוויזיה חשוף כל הזמן לקרינת רדיו ואף לרוב ברמות גבוהות יותר מרמות קרינת הרדיו מאנטנות הסלולריות.
|
|
|
מדוע יש צורך במספר רב של אנטנות?
|
לכל אנטנה (ממסר אלחוטי) יש קיבולת מקסימליות של שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית. ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת הקליטה והשידור.
|
|
|
מה צפוי כתוצאה מכניסת טכנולוגיות הדור השלישי בהיבטי בטיחות ותכנון?
|
הקרינה מהמכשירים הסלולריים תרד מאחר שהטלפונים הניידים של הדור השלישי משדרים עוצמות שיא נמוכות יותר. הקרינה ממוקדי השידור תעלה בשלב הראשון מאחר שאותו מוקד שידור יתמוך גם בדור השני וגם בדור השלישי. בהמשך עם הפסקת השימוש בטכנולוגיות של הדור השני, הקרינה תרד גם ממוקדי השידור. יחד עם זאת, למרות הירידה בחשיפה לקרינה יש להביא בחשבון כי דפוסי השימוש החדשים יכולים להביא לשימוש מוגבר במכשירים כך שמוקדי השידור יצטרכו "לדבר" בו זמנית עם יותר מכשירים מאשר היום.
|
|
|
מהו טלפון סלולרי?
|
טלפון סלולרי / נייד הוא מכשיר המשדר וקולט בתדרים של 800 עד כ- 1,800 מגה הרץ. רוב המכשירים משדרים בהספק של 0.6 וואט. קיימות שיטות שידור שונות (אנלוגיות, דיגיטליות וכד').
|
|
|
מהו סף החשיפה המותר לקרינה בתחום הסלולר בארץ בהשוואה לנעשה בעולם?
|
סף החשיפה המותר לקרינה בתחום הסלולר נעשה שימוש בתדרים החל מ 800- מגה מיליון הרץ ועד 2450 מגה הרץ) הוא בין 40 מיקרו- וואט לסנטימטר מרובע ל- 100 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע). סף זה מהווה עשירית בלבד ממה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק ,ומהסף המומלץ על ידי רוב הממשלות בעולם.
המשרד להגנת הסביבה קבע שלוש רמות של ספי חשיפה על פי המתווה הבא:
· באזורים המאוכלסים בקביעות ההחמרה היא פי עשר – 40 מיקרו וואט לס"מ רבוע.
· אזורים המאוכלסים לא בקביעות (לדוגמא ברחוב) – 100 מיקרו וואט לס"מ רבוע.
· אזורים לא מאוכלסים - אין החמרה – 400 מיקרו וואט לס"מ רבוע.
לטבלת ספי חשיפה ממדינות שונות בעולם לחץ כאן
|
|
|
מהן רמות SAR?
|
קצב ספיגת האנרגיה על ידי הרקמה מאפיין את האפקט הביולוגי ומבוטא ביחידות של ואט לק"ג. לכל מכשיר סלולרי יש את רמת הסאר שלו והסאר נמדד על פי תקנים אירופאים ואמריקאים. ניתן לראות באתר הפורום את רמות הסאר של המכשירים הסלולרים וכן לבדוק בעלון הקרינה במצורף לכל מכשיר בעת הרכישה.
|
|
