קרינה ככלל נחלקת לשני סוגים עיקריים :קרינה מייננת וקרינה לא מייננת. קו הגבול ביניהן הוא אורך הגל של קרינה אולטרא סגולית (UV). הקרינה המייננת המוכרת ביותר היא הקרינה הרדיואקטיבית שהשפעותיה הביולוגיות והסביבתיות מוכרות היטב. רוב מקורות הקרינה בסביבתנו הקרובה שייכים לקרינה הלא מייננת שהיא הקרינה האלקטרו מגנטית .
ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית מציג את כל תחום אורכי הגל בין אם הם מתגלים לעינינו (אור בתחום הנראה) או באמצעות מכשירים שונים.
קרינה אלקטרומגנטית היא קרינת אנרגיה שנוצרת כתוצאה משינויים של מטען חשמלי. שינויים כאלה מייצרים שדה חשמלי ושדה מגנטי המתפשטים במרחב ויוצרים את הקרינה. לקרינה יש מספר מאפיינים שיפורטו בהמשך. הקרינה משמשת להעברת אינפורמציה ממקום למקום או נוצרת על ידי מקורות אנרגיה כגון חברת החשמל.
הקרינה האלקטרומגנטית מתפשטת במהירות האור. לקרינה האלקטרומגנטית מספר מאפיינים: תדירות הקרינה, אורך גל, עוצמת שדה והספק. תדירות הקרינה נמדדת ביחידה של מחזורים בשנייה הנקראת הרץ. לקרינות הנפוצות יש תדירות גבוהה ולכן משתמשים ביחידות של קילו-הרץ, מגה-הרץ וג'יגה הרץ (קילו =אלף, מגה =מליון, ג'יגה=מיליארד). אורך הגל הוא דרך אחרת להביע את התדירות. תדירות גבוהה משמעותה אורך גל קצר ולהפך. אורך הגל נמדד במטרים ולקרינות הנפוצות יש טווח המשתרע בין אלפי מטרים למספר מילימטרים. עוצמת השדה של הקרינה נמדדת ביחידות של וולט למטר .
נהוג יותר להביע את עוצמת הקרינה על פי ההספק או צפיפות ההספק . צפיפות הספק נמדדת ביחידות של ואט למטר ריבועי . לצורך ההמחשה צפיפות ההספק של שמש קייצית היא כאלף ואט למטר ריבועי (האור הוא גם סוג של קרינה אלקטרומגנטית).
השימוש בתדרים שונים ע"י החברות נועד שלא תהנה הפרעות בין הרשתות השונות. חברות הסלולר בישראל משתמשות בתדרים הקרובים ל 900 MHz 1800 MHz, ו- 2100 MHz. היחידה מגה הרץ (MHz) מסמלת מיליון מחזורים בשנייה.
|
