חוק הקרינה הבלתי מייננת
מדינת ישראל הינה אחת החלוצות מבין מדינות העולם, בהסדרת הסוגיות השונות הקשורות בקרינה בלתי מייננת בחקיקה.
מטרת החוק שעבר הינה להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות מזיקות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, הנפלטת מאנטנות רדיו, קווי מתח גבוה, מתקני חשמל, אנטנות סלולאריות ולייזרים.
בשנים האחרונות מצוי נושא הקרינה הבלתי מייננת על סדר היום הציבורי. הציבור נחשף ליותר ויותר מיתקנים והמכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת. החוק החדש מסדיר את העיסוק במקורות קרינה, וכן את העיסוק במתן "שירות קרינה" - כלומר ביצוע מדידות של קרינה בלתי מייננת והערכה של רמות החשיפה של בני אדם והסביבה לקרינה. זאת כדי להבטיח מיומנות ורמה מקצועית נאותה של נותני השירות.
כמו כן החוק קובע איסורים, חובות והוראות בתחומי הרישוי, האכיפה, הפיקוח, הענישה, והטלת האגרות. על פי החוק החדש יידרש היתר להקמת מקור קרינה, אשר יינתן רק לאחר שינקטו כל האמצעים הדרושים להגבלת רמת החשיפה של בני אדם והסביבה לקרינה הצפויה.
הצעת החוק אושרה בכנסת ביולי 2005, ובממשלה בתאריך 11/12/2005.
עלון המידע המפרט מידע בדבר הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת מהמכשיר הנייד. |
